המטוריה ופרוטאינוריה הם סמנים ביולוגיים בחולים עם דלקת כלי דם (וסקוליטיס) הקשורה ל-anti-neutrophil cytoplasmic antibody (ANCA) (AAV: ANCA-associated vasculitis), אשר משקפים את המעורבות הכלייתית בעת האבחנה. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Kidney International', מטרת החוקרים הייתה לבדוק מהו הערך הפרוגנוסטי בהמצאות מתמשכת של המטוריה ופרוטאינוריה לאחר אינדוקציה של טיפול מדכא חיסון, ככלי המשקף נזק כלייתי או מחלה מתמשכת.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו אנליזת פוסט-הוק אשר כללה משתתפים מחמישה ניסויים קליניים אקראיים על AAV שנערכו באירופה (MAINRITSAN,י MAINRITSAN2, RITUXVAS, MYCYC, IMPROVE). יחס החלבון-קריאטינין בשתן (UPCR: Urine protein-creatinine ratio) והמטוריה שאותרו בדגימות שתן (spot urine samples) שנאספו בסוף טיפול האינדוקציה (ארבעה-שישה חודשים לאחר התחלת הטיפול) נמצאו בקורלציה עם היארעות התוצא המשולב של תמותה ו/או אי ספיקת כליות, או הישנויות במהלך תקופת המעקב.
אנליזת החוקרים כללה 571 חולים בסך הכל (59% גברים, גיל חציוני 60), כאשר ל-60% היה anti-proteinase 3-ANCA ול-35% היה anti-myeloperoxidase-ANCA. ל-77% מהחולים הייתה מעורבות כלייתית. לאחר טיפול אינדוקציה, נמצא כי ל-157/526 (29.8%) הייתה המטוריה קבועה ול-165/481 (34.3%) היה UPCR של 0.05 גרם/מילימול או יותר. לאחר תקופת מעקב חציונית של 28 חודשים (טווח בין-רבעוני 18-42), ותיקנון לגיל, סוג ה-ANCA, טיפול אחזקתי, קריאטינין בסרום והמטוריה קבועה לאחר האינדוקציה, UPCR בערך של 0.05 גרם/מילימול או יותר לאחר האינדוקציה נקשר עם סיכון מובהק לתמותה או לאי ספיקת כליות (יחס סיכונים מתוקנן 3.06, רווח בר סמך של 95% 1.09-8.59) והישנות כלייתית (יחס סיכונים תת-חלוקתי מתוקנן 2.22; 1.16-4.24). המטוריה מתמשכת נקשרה באופן מובהק עם הישנות כלייתית (יחס סיכונים תת-חלוקתי מתוקנן 2.16; 1.13-4.11), אך לא עם הישנות המשפיעה על איבר כלשהו, תמותה או אי ספיקת כליות.
החוקרים מסכמים כי בחולים עם AAV, פרוטאינוריה קבועה לאחר טיפול אינדוקציה נקשרה עם תמותה/אי ספיקת כליות ועם הישנות כלייתית. בנוסף, נמצא כי המטוריה קבועה הייתה מנבא בלתי תלוי של הישנות כלייתית. לפיכך, יש לשקול את הפרמטרים הללו בעת הערכה פרוגנוסטית ארוכת-טווח של הכליות בחולי AAV.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
